חיפוש
  • עמית שמיר

איך הנאצים כבשו את צרפת? ואיך זה קשור לסיכון בהשקעות?


כשהייתי מפקד צוות בבית הספר לקצינים (בה"ד 1) לימדנו את הצוערים (הקצינים לעתיד) שקו המגע (קו הגבול בין הכוחות) לעולם ייפרץ. באחת מהדוגמאות בקורס, מלמדים על קו מאז'ינו, קו של ביצורים שנבנה ע"י הצרפתים כדי למנוע מהאויב הנאצי פלישה למדינה.


אני לא רוצה להתעמק בתורת המלחמה או בטעויות המודיעין שהצרפתים עשו, אלא ביתרון הנאצי שהושג בצורה שלא כולם מכירים. תורת הלחימה הנאצית התבססה על "בליצקריג" - מלחמת בזק. על פי התורה, הצבא צריך להתקדם מהר ולשבור את קווי ההגנה של היריב, במטרה להביא להכרעה מהירה בקרב. כל מי שהתנסה בלחימה ממושכת של מספר ימים יודע שהלוחמים מתעייפים ונשחקים מיום ליום.


לנאצים היה פתרון טוב לעזור לחיילים שלהם להסתער קדימה במשך כמה ימים, ללא מנוחה.


הם פשוט השתמשו בסמים.


הנאצים השתמשו במתאמפטמין (כיום קריסטל מת') במהלך מלחמת העולם השנייה, באמצעות טבליות תחת השם פרביטין. הראשונים לקבל את הסמים היו הטייסים, אך בזמן הפלישה לצרפת ולמדינות השכנות כל הצבא הנאצי זכה לקבל מנת סמים ממריצים. החיילים הגרמנים תוארו כ"לא אנושיים", חיילים שאינם צרכים לנוח. על הדרך, הם גם הפכו לאלימים ומכניים יותר.


הסמים החזיקו את הצבא הנאצי, עד שיום אחד בשנת 1945, מפעל הייצור הופצץ ע"י הבריטים. הצבא הנאצי נאלץ לעבור תהליך גמילה כואב שהרס את החיילים מבפנים.


הקריסטל מת' של היום הוא חוב

נחלק את הדיון לחוב של ממשלות וחוב של משקיעים בשוק ההון.


המשקיעים בשוק ההון

אחת הדרכים הקלות ביותר לשפר תשואות בשוק ההון היא להשתמש קצת בסמים ממריצים - כלומר חוב (מינוף). אם אני יכול לעשות 10% על הכסף, אז עם שימוש עם חוב זול אפשר לעשות יותר. הבעיה בחוב שהוא ממכר כמו סמים. אם המזל שיחק למשקיע והוא הצליח, אז תחושת ההצלחה תוביל אותו להשתמש בחוב שוב פעם ואולי לקחת קצת יותר חוב, עד שיום אחד זה מפסיק לעבוד והכל קורס.


אנחנו בקפלר קפיטל ויתרנו מראש על המשחק הזה. אנחנו לא משתמשים בחוב לקנות מניות ואפילו שומרים מזומן בצד.


ממשלות לקחו רק צד אחד מהתיאוריה של קיינס

ג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי, טען כי הממשלות צריכות להתערב בשוק בעת משבר על מנת לתמוך בצמיחה הכלכלית. על פי קיינס, בזמן משבר, על הממשלות להשקיע כסף במשק כדי ליצור צמיחה, על חשבון גירעון. הפוליטיקאים אימצו את גישתו של קיינס ואכן הגדילו את הגירעון בעת משבר כלכלי, אך שכחו את הצד השני של התיאוריה. קיינס גם טען שעל הממשלות ליצור עודף תקציבי בזמנים של פריחה כלכלית.


גרמניה היא המדינה היחידה מבין הכלכלות הגדולות בעולם שסיימה בעודף תקציבי בחלק מהשנים במהלך העשור האחרון. יתר הכלכלות הגדולות: ארה"ב, סין, יפן, בריטניה, צרפת ואיטליה אמצו את החוב כחלק משגרת החיים, וסיימו כל שנה בעשור האחרון עם גרעון תקציבי. זה נכון שמבחינה מאקרו כלכלית נכון יותר לבחון את החוב לתוצר ולא רק את הגרעון התקציבי, אך השורה התחתונה היא שהעולם התמכר לסמים של החוב.


מה ניתן לעשות?

כמשקיעים בשוק ההון חשוב שנבין את הסביבה בה אנו חיים. אנחנו לא יכולים לשנות את העולם, אלא להתאים את עצמנו בצורה הטובה ביותר למציאות.


קודם כל, אנחנו יכולים להחליט לא להשתמש בחוב לצורך השקעה במניות, במיוחד אם זה לא העיסוק המרכזי שלנו.


דבר שני, אפשר לבחור חברות להשקעה, שלא תלויות בחוב ולא צריכות לגייס חוב כל הזמן על מנת לפעול.


דבר שלישי, צריך להבין שהערך של מטבע שמבוסס על עוד ועוד חוב צריך לרדת בטווח ארוך. לכן, עדיף להחזיק את החסכונות שלנו בהשקעות ולא במזומנים.


לסיכום,

סמים או חובות יכולים ליצור תחושה בלתי מנוצחת לזמן מה, אך בסוף המציאות מכה וכל מי שהיה מכור יעבור תהליכי גמילה כואבים. אנחנו יכולים לבחור פשוט לא לשחק את המשחק הזה, לסרב בנימוס למנת הסם היומית ולבנות את עצמנו ואת תיק ההשקעות שלנו לטווח ארוך בצורה אחראית.


כן, קיים פיתוי גדול ומדי פעם יהיה מישהו מכור שיראה בלתי מנוצח לתקופה, אולי אפילו של כמה שנים, אבל בסוף, אתם ואני נדע שהוא יצטרך לעבור תהליך גמילה כואב וארוך.


בהצלחה בהשקעות,

עמית שמיר

2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול