חיפוש
  • עמית שמיר

הסכנה בהעתקה עיוורת של משקיע או קרן השקעות


לאחרונה אני רואה בישראל הרבה אנשים אשר מעתיקים השקעות ממשקיעים פרטיים או מנהלי קרנות בצורה עיוורת. המשקיע הראשי הופך ל"גורו" היודע הכול, והעוקבים מחכים אותו באופן עיוור ומיידי. זו תופעה ידועה בעולם כבר הרבה זמן, והרבה פעמים היא מסתיימת בצורה לא נעימה לעוקבים העיוורים, אסביר מדוע.


המטרה להיות סטודנט לא עוקב עיוור

לעקוב אחרי מישהו בעל ניסיון זה דבר מעולה ונכון לעשות, אני פועל בצורה הזו שנים רבות. אבל חשוב לא לפעול בצורה עיוורת, אלא לשאול שאלות ולבצע גם מחקר עצמאי, כי אחרת אתם שמים את עצמכם בסיטואציה מאוד בעייתית. "הגורו" קודם כל ידאג לעצמו או לקרן שלו. כלומר, אם תגיע אליו אינפורמציה שלילית, הוא קודם כל ידאג לצאת מהפוזיציה שלו, ורק אחר כך אולי יעדכן, אם בכלל. העוקבים העיוורים, שמתרגלים לבצע כל פעולה ישר אחרי ה"גורו" שלהם, ירגישו פתאום מרומים. איך המורה הגדול שלהם לא אמר להם לצאת בזמן, והם הפסידו הרבה כסף. זה בכלל לא היה ההסכם המקורי עם "הגורו". ההסכם המקורי היה ש"הגורו" כותב בחינם כל רעיון שלו, המשקיעים עוקבים אחריו ללא חשיבה ומרווחים כסף. בתמורה, ה"גורו" מקבל תהילה והשפעה נוספת על עוד עוקבים עיוורים חדשים.


עוקבים חכמים, יבחרו להיות יותר סטודנטים מאשר עוקבים ומעריצים. הם יקראו את הניתוחים ויחשבו בעצמם, האם יש בזה היגיון? על פני זמן, הם ילמדו מההצלחות והטעויות של המורה, ועדיף מספר רב של מורים. אני בעד מעקב אחר משקיעים, ואפילו לקיחת רעיונות, אך אף פעם לא בצורה עיוורת.


חפשו את הוראות ההכנה, לא את רשימת המצרכים

אם הייתי אומר לכם ששמו (שף לקינוחים ידוע בישראל) מכין מוס שוקולד מהמצרכים הבאים: שוקולד מריר, שוקולד חלב ושמנת מתוקה, וזהו. הייתם רצים לחנות המכולת לקנות את המצרכים ומה אז? האם הייתם מצליחים להכין את המוס שוקולד של שמו?

אין לכם מושג מהי הכמות הנדרשת מכל מצרך, ולא את הוראות ההכנה. לכן, כמובן שתקבלו תוצאה שונה מהשף הידוע.


אותו דבר גם בהשקעות, יש הבדל גדול באופן בו מקצים את הכסף לכל פוזיציה בתיק. מתי מגדילים השקעה? מתי מוריד אותה? זו האומנות של מנהל הכספים. מנהל כספים, שיחשוף כל דבר שהוא עושה לפרטי פרטים, המשקיעים שלו ידרשו לקבל את כספם בחזרה, ובצדק. לכן, לא תראו מנהלי השקעות שחושפים את התיק שלהם כמו שהוא בכל רגע נתון, והתוצאה יכולה להיות שונה מאוד. כמו שכתבתי בתחילת הפוסט, אינפורמציה שלילית שתגיע למנהל ההשקעות תוביל אותו למכירה ואז יהיה מרוץ של העוקבים העיוורים, מי בורח ראשון אחרי המכירה של "הגורו" - במידה והוא הודיע על כך. במניות בעלות סחירות נמוכה, תופעה זו יכולה להיות כואבת מאוד לעוקבים האחרונים.


אז למה אתה כותב על השקעות? גם אתה מנסה להיות "גורו"?

ישנן 6 סיבות שאני כותב בבלוג:

1) הבלוג הוא אמצעי שיווקי לקרן קפלר קפיטל שאני מנהל. אני לא יכול כמעט לפרסם שום דבר על הקרן, אבל באמצעות הבלוג אנשים יכולים לדעת שאני קיים, ולהכיר אותי לאורך זמן.

2) משקיעים פוטנציאלים בקרן יכולים להבין את הדרך בה אני חושב. מה ההיגיון שלי בהשקעות, מה חשוב לי, האם אני מציג גם השקעות שפחות עבדו וכדומה - ניתן ללמוד הרבה מקריאה לאורך זמן.

3) אני אוהב את עולם ההשקעות מאז שאני נער, ואני נהנה לכתוב על התחום הזה.

4) מדי פעם אני מקבל שאלות שמאתגרות את החשיבה שלי וההנחות שלי - תורם להתפתחות שלי.

5) כתיבה ולימוד מסדרים את המחשבות. הצורך לתמצת רעיונות למסרים, מחייב שליטה טובה יותר בחומר - וזה מקדם אותי בהשקעות.

6) להחזיר מה שקיבלתי - הרבה מאוד מההתפתחות המקצועית והאישית שלי הגיעה מקריאה של בלוגים. על ידי הכתיבה, אני מרגיש שזו תרומתי חזרה לקהילת ההשקעות והפיתוח האישי.


לסיכום,

אני מקווה שבין הקוראים של הבלוג אין עוקבים עיוורים. תזכרו את המשפט בעמוד בפתיחה של האתר - "השקעה בידע נותנת את הריבית הגבוהה ביותר" / בנג'מין פרנקלין. הבלוג מנסה לקדש לימוד וצבירת ידע, ולא להיות רק מקור לרעיונות לקניה או מכירה. אם במקרה אתם קונים או מוכרים מניות רק בגלל פוסט כזה או אחר, תעשו לעצמכם טובה ותפסיקו. לא רק בגלל שכל האחריות עליכם, אלא כי זו לא הדרך הנכונה.


אני לא "גורו", ולא רוצה שיקראו לי "מלך" או יעריצו אותי. המטרה של הבלוג מוסברת יפה בעמוד "אודות" של האתר.


אם יש לכם את הזמן והרצון לנהל את ההשקעות שלכם בעצמכם, תמשיכו במסע הלימוד שלכם. אם אין לכם את הזמן או הרצון, תשקיעו במדדים או תמצאו לכם מנהל השקעות שאתם סומכים עליו, ומתאים ליעדים ולרצונות שלכם.


בהצלחה בהשקעות,

עמית שמיר

0תגובות

רוצים ליצור איתי קשר? שלחו לי מייל

כל הזכויות שמורות לעמית שמיר © 2020