חיפוש
  • עמית שמיר

וורן באפט - תובנות וסיפורים מתחילת דרכו


וורן באפט השפיע מאוד על החיים המקצועיים שלי ועל הדרך בה אני משקיע בשוק ההון. עם השנים, ככל שקראתי יותר ויותר על הסבא החכם והחביב בן ה-90, הבנתי שהרבה משקיעים מפספסים נקודות חשובות בדרכו של וורן באפט. קראתי כמעט את כל החומר הכתוב על וורן באפט: ספרים רבים, שחלקם מוזכרים בעמוד הספרים, מכתבי השותפות, מכתבים לבעלי המניות של ברקשייר האת'ווי ואפילו זכיתי לבקר פעם אחת בקרנבל האסיפה השנתית באומהה וגם להצטלם ליד ביתו הצנוע יחסית בשכונה השקטה בה גר (אני בתמונה למעלה).


פעמים רבות, אני רואה שמזכירים את שמו של וורן באפט או ציטוט מוכר שלו, אך ללא היכרות מעמיקה עם המעשים שלו בתחילת דרכו, בטרם הפך את ברקשייר האת'ווי לחברת ההשקעות הענקית שהיא כיום. אני מאמין, שהדרך הנכונה ללמוד מהצלחתו של אדם, היא לבחון בעיקר את המעשים שלו. אשתף אתכם במספר תובנות וסיפורים מעניינים ממעל עשור של מחקר על האיש היקר, בדרך ננסה גם לשבור מיתוס אחד או שניים.


לפני שאתחיל, הכנתי ציר זמן של נקודות מרכזיות בחיים המקצועיים של וורן:

30 באוגוסט 1930 - וורן אדוארד נולד באומהה, נברסקה

1950-1951 למד באוניברסיטת Columbia

1951-1954 ברוקר באומהה בחברה של אביו Buffett-Falk

1954-1956 עבד אצל מורו בשותפות Graham-Newman

1956 - החל את שותפות ההשקעות שלו מביתו

1962 - העביר את משרדי השותפות למשרד בכיכר קיוויט באומהה - שם נמצאים משרדי ברקשייר

1965 - משיג שליטה בברקשייר האת'וואי (לקריאת הסיפור לחצו כאן)

1966 - מחליט לא לקבל משקיעים חדשים לשותפות

1969/1970 - סגירת השותפות של באפט והתמקדות בברקשייר האת'וואי

1978 - צ'ארלי מנגר מצטרף כסגן יו"ר של ברקשייר


באפט האקטיביסט

אני מדבר הרבה עם אנשים שמתעניינים בהשקעות ערך, בוחנים את הדברים שבאפט אומר כיום ומנסים ללמוד ממנו כיצד לפעול. לדעתי, לרוב האנשים יהיה נכון יותר לבחון את באפט הצעיר. כיום, באפט יכול להרשות לעצמו לשבת ליד הטלפון ולחכות שיתקשרו אליו עם עסקה טובה. יש לו רשת קשרים מדהימה ושמו מוכר בכל היבשות. כמובן שיש לו גם גישה להון בלתי מוגבלת מבנקים או ממשקיעים, למרות שהבעיה של וורן היא מציאת השקעות ולא הון להשקעה.

בתחילת דרכו באפט התאמץ מאוד למצוא השקעות, הוא נסע לחברות להיפגש עם הנהלות, עבר על כל המניות שנסחרות, נפגש עם משקיעים אחרים, הוא גם ניסה לגייס משקיעים לשותפות שלו ולהתקבל למעגל החברתי של האנשים העשירים, אבל בעיקר הוא השקיע אחרת.

לאורך השנים באפט חזר על המסרים שלו כל כך הרבה פעמים, עד שכולם קבלו אותם כתורה ללא מחשבה. אני מרשה לעצמי להניח שאם באפט היה פועל בצעירותו כמו שהוא מדבר כיום - כנראה שכל ההיסטוריה שלו הייתה שונה לחלוטין. באפט היה מוטרד משוק המניות, דבר שעזר לו להציג רצף מדהים של תשואות חיוביות בתחילת דרכו. באפט גם היה משקיע אקטיביסט, דבר שהוביל לתוצאות שאינן קשורות באופן ישיר לשוק המניות. חשוב להתעמק בנקודה זו, שהרבה מפספסים אותה. באפט בצעירותו נטה לרכוש מניות של חברות זולות, אך זול לא תמיד מספיק כי צריך לקרות משהו כדי להציף את הערך. כמנהל קרן אני הרבה פעמים רואה מהצד את הערך החבוי בחברה, מבין איך ניתן בקלות יחסית להציף ערך, אבל אז להנהלה יש את הדרך שלה. פעולות שצריכות לקרות מהר, לקוחות זמן. טובת המשקיעים לא תמיד נלקחת ברצינות. תופעות אלו מובילות למספר לא מבוטל של חברות שנסחרות בזול, אך נשארות זולות כי הן קורבן של הנהלה או בעלים שאינם מציפים ערך.

באפט תמיד אומר שהוא לא מתערב למנכ"לים שלו בעבודה ושלמנהלים מצוינים לא אומרים איך לנהל. בצעירותו, הוא בהחלט התערב ברגע שראה החלטות לא נכונות, עד למצב של מאבקי שליטה בחברה. דרך פעולה זו דורשת אופי אחר, ובדרך כלל גוררת ביקורת לא נעימה, אך זה בהחלט מייצר ערך אם עושים אותה נכון. באפט בסוף בחר לא להמשיך בכיוון האקטיביסטי, כי הוא העדיף להיות אהוב ואהוד וגם בחברות הטובות יותר, בדרך כלל יש הנהלה טובה יותר.


האם לבאפט לא אכפת מה עשה לאחרונה שוק המניות או מה יעשה בעתיד?

המשפט הזה נכון בעיקר לשלב בו באפט רכש חברות טובות בשביל להחזיק אותן לכל החיים. מה עשה באפט הצעיר? האם ניסה לתזמן את השוק? האם פחד מירידות בשוק? או אולי אפילו פתח פוזיציות של שורט? אלו שאלות שעניינו אותי מאוד כמנהל קרן גידור, וחיפשתי את התשובות בספרים. באפט פעל קצת שונה בשנים הראשונות בהן ניהל את השותפות שלו. מסתבר שלוורן באפט היה אכפת מאוד מה השוק עלול לעשות בעתיד והוא רצה להגן על כספי המשקיעים שלו.


בעמ' 283 בספר "The Snowball" מופיע המשפט הבא:

"But he had also built a $7 million "short" position in stocks like Alcoa, Montgomery Ward, Travelers Insurance, and Caterpillar Tractor - borrowing the shares and selling them as a hedge against the risk that the ,arket would plunge. When investores changed their minds, stocks often dropped like doves thwacked full of bird shot in midflight. He wanted the protection for the partners' portfolio."


כאשר קראתי את החלק הזה בספר לפני מספר שנים, די נדהמתי שלא נתקלתי בנקודה זו בספרים אחרים. אפילו שדיברתי עם עוד משקיעי ערך, שגם קראו חומר רב על וורן באפט, הם לא האמינו לי והייתי צריך לשלוח להם את הציטוט. קיימת תפיסה שוורן באפט ניהל שותפות של (long only) ולא היה מוטרד בכלל מהשוק. אבל המציאות שונה מאוד. נקודה נוספת בה וורן באפט היה מוטרד מהשוק - היא סגירת השותפות. אחד הגורמים המרכזיים לסגירתה של השותפות היה תנאי השוק, שהקשו על באפט במציאת רעיונות השקעה טובים במחיר הנכון.


האם וורן שמר מזומן או תמיד היה מושקע 100%?

ברוב הזמן, וורן באפט היה מושקע באופן מלא, אך ככל שהשותפות שלו גדלה, הוא מצא את עצמו לראשונה עם מזומן שאינו מושקע.

בעמ' 283 בספר "The Snowball" מופיע המשפט הבא:

"Buffett found himself with a $44 million partnership and too few cigar butts to light with his cash. Thus, for the first time, he had set aside some money and left it unused - an extraordinary decision"



3 סיפורים קצרים ומעניינים:


1) באפט לא אוהב חוב, ותמיד אומר שלא צריך לקחת חוב בשביל לרכוש מניות. אני מסכים מאוד עם הגישה הזו, וזו בהחלט גם ההמלצה שלי. עם זאת, כאשר באפט היה צעיר הוא לקח חוב כדי לקנות מניות, ובגלל שהיה צעיר הוא היה צריך את הערבות של אביו כדי לקבל הלוואה. דרך אגב, צ'ארלי מאנגר היה הרבה יותר אגרסיבי בצעירותו בשימוש בחוב בהשקעות.


2) בשנת 1952 וורן כתב מאמר על המניה שהוא הכי אוהב. פרסום המאמר הוביל לכך שבאפט הצעיר קבל הצעת עבודה נחשקת בניו-יורק, אך נאלץ לוותר עליה בגלל החובה שלו למשמר הלאומי, שלא אישר לו לעזוב את אומהה באותה תקופה.


3) כאשר באפט פרק את השותפות שלו הוא המליץ לחלק מהמשקיעים להשקיע אצל ביל רואין, שלמד עם באפט באוניברסיטת קולומביה - בכך עזר להקמתה של קרן סקוויה הידועה.


לסיכום,

העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת היא לבחון את באפט לפי המעשים שלו ולא לפי המסר שהוא מעביר לציבור הרחב בתקשורת או במכתבים. אנשים נוטים לקחת את הדברים שלו ולפרש אותם בצורה פשוטה מדי. למשל, בהרבה שיחות אני שומע שבאפט לא מעריך קרנות גידור, ולכן היה מוכן לבצע את ההתערבות הידועה כנגד סל של קרנות גידור. אמנם הממוצע של התשואות של קרנות גידור לא טוב, אבל זה כמעט נכון לכל מקצוע - שחקני ספורט, שחקני קולנוע וכו' - הממוצע נמוך, אך אנו מכירים רק את המוצלחים יותר בכל תחום.

בואו רגע נתעמק בנושא של קרנות גידור עוד קצת (אולי אכתוב על זה בנפרד בהמשך). באפט למד לנהל השקעות בקרן גידור - השותפות של גראהם, לאחר מכן הקים קרן גידור בעצמו - השותפות שלו. באפט המליץ לצ'ארלי מאנגר לעזוב את עיסוקו כעו"ד ולהקים קרן גידור - השותפות של מאנגר. כאשר באפט הפך למבוגר יחסית וידע שעליו לבחור מנהלי השקעות שיחליפו אותו כאשר השעה תגיע. באפט היה יכול לבחור כמעט מכל תחום - מנהלי השקעות מתחום חברות הביטוח, בתי השקעות, עו"ד בכירים, בנקאי השקעות, מהנדסים וכו' - אבל הוא בחר את טד וטוד. המשותף לשניהם הוא שהם ניהלו קרן גידור לפני. אז באפט יוצר את הרושם שקרנות גידור לא משהו, אבל בוחר ב-2 מנהלים של קרנות גידור לנהל את ההשקעות של ברקשייר לצדו ואחריו (דרך אגב, שניהם הניבו תשואות טובות יותר ממנו, בשנים שהם עובדים בברקשייר).


דבר נוסף, באפט ממליץ לכם להשקיע במדד המוביל שלכם, במקרה של ארה"ב זה S&P500, אבל לעולם לא יעשה את זה בעצמו. למה בעצם לשמור כל כך הרבה מזומנים, אם הוא יכול פשוט להשקיע נניח חצי מהמזומן במדד המוביל? האם באפט מתזמן את השוק? ברור שכן, לפי כמות הזדמנויות ההשקעה שהוא מוצא. כאשר השוק גבוה, יש פחות הזדמנויות והמזומן נצבר בקופה ומחכה להשקעה טובה.


בהצלחה בהשקעות,

עמית שמיר

3תגובות

רוצים ליצור איתי קשר? שלחו לי מייל

כל הזכויות שמורות לעמית שמיר © 2020