מודל החשיבה לאחור – הימנעות מטעויות גדולות

צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט, נוהג לאמץ גישת חשיבה של מתמטיקאי ביישום החלטות השקעה בפרט, ובהחלטות חשובות בחיים בכלל.

מאנגר אימץ את סגנון החשיבה לאחור בעת קבלת החלטות חשובות. לדוגמה, אם אני רוצה לנהל השקעות במשך שנים רבות, אני יכול לחשוב מהם הדברים הנכונים לעשות או שאני יכול גם לחשוב לאחור, מהם הדברים שיכולים "להרוג" אותי כמנהל השקעות, ואז לדעת להימנע מהם מראש.

מספר דברים שיכולים "להרוג" משקיע או מנהל השקעות:

1) מינוף - לקיחת חוב גבוה או השקעה בחברות בעלות חוב גבוה מאוד. רוב נפילות ה"טייקונים" בישראל נבעו מלקיחת חוב גבוה ואי יכולת להחזירו או למחזרו. חוב גבוה משפר את התוצאות העסקיות בתקופות של פריחה כלכלית, אך יכול להוביל להתרסקות בתקופות פחות טובות, שתמיד מגיעות.

כאשר עלות החוב נמוכה מאוד, כמו היום, משקיעים רבים נוטים להשתמש בחוב גדול על מנת להציג תוצאות טובות יותר, עד אשר מגיעה המכה שלא ניתן לחזור ממנה. בקרן קפלר אנו נמנעים מלרכוש מניות ע"י לקיחת הלוואה. בנוסף, גם ברמת ההשקעה הבודדת החמרנו את הקריטריון הנוגע למינוף. כיום, חברות עם מאזן שאינו חזק לא עוברות לשלב הבא של המחקר, ולא יהיו חלק מנכסי הקרן.

2) מרווח ביטחון לא מספק - בעת רכישה של מניות, צריך להיות שמרנים בהנחות ולדרוש מרווח ביטחון מספק שיגן מפני טעויות ותנודות שוק בלתי צפויות.

" A great company isn't a great investment if you pay too much for this stock"

3) מכשירי השקעה המכילים סיכון קצה - אירועי קיצון מתרחשים בשווקים, מחירי החברות יורדים או עולים בקיצוניות גם ללא סיבה כלכלית. הכי הרבה כסף הפסדתי בשוק ההון כאשר חרגתי מהשקעה "פשוטה" במניות והתחלתי להשתמש במכשירים פיננסים. אנו לא נשקיע בנכס, שבמצב קיצון יכול לסכן את קיומה של הקרן, גם בעבור פרמיה נדיבה. כאשר אנו משקיעים במניה, נוכל להפסיד רק את קרן ההשקעה, והשליטה בהחלטה נותרת בידנו. כלומר, לא יכולים לחייב אותנו למכור מניה במחיר נמוך. במידה ואנו מחליטים כן למכור מניה בהפסד, הוא מוגבל לסכום ההשקעה בלבד.

4. ריכוז יתר של ההשקעות בקרן - זו טעות לרכז את נכסי הקרן בהשקעה אחת או אפילו 3, כי תמיד קיים סיכון מסוים של טעות בניתוח החברה או ביושר ההנהלה. מנגד, פיזור גבוה מדי פוגע במיקוד ובאיכות ההשקעות. אנו נשאף להחזיק בין 8 ל-20 ניירות ערך בתיק, כאשר העדיפות שלנו היא למרכז הטווח בין 10-15. בנוסף, נדאג שקיים שוני בין הסקטורים העסקיים, ולא נהיה מרוכזים בסקטור עסקי אחד.

לסיכום,

ניתן להשתמש במודל החשיבה לאחור כאשר אתם בוחנים השקעה, הקמת עסק או מיזם. תשאלו את עצמכם מה יכול "להרוג" את העסק החדש שלכם או המיזם? תרשמו את כל הדברים האלו, ותעשו כל מה שאתם יכולים כדי למנוע אותם.

תדאגו שהתכנית שלכם מחייבת אתכם להימנע מהגורמים המסוכנים, שיכולים "להרוג" את העסק שלכם, ושיש לכם מנגנוני שליטה ובקרה על הגורמים הללו.

גם בפן האישי ניתן להשתמש במודל החשיבה לאחור. אנו יודעים שעישון, אוכל לא בריא והשמנה יכולים לצמצם לנו את הזמן על הכוכב הזה. אם אחד מהם רלבנטי אלכם, אולי תשקלו להציב לכם למטרה לשנות אותו, ותעקבו אחר ההתקדמות שלכם.

בהצלחה בהשקעות,

עמית שמיר