חיפוש
  • עמית שמיר

איך זה מרגיש להיות משקיע ערך


אחד הנושאים שפחות מוזכר בבלוגים של השקעות, אך לא פחות חשוב, הוא איך משקיע ערך מרגיש. רובנו מתמקדים בחיפוש אחר מניות זולות לפי מכפילים, סקרינרים ועוד כלים שונים, אבל חלק משמעותי מהתשואות שלכם לאורך השנים יקבע מאיך שאתם מרגישים.


אחת ההנחות המרכזיות בכל מודל בכלכלה היא שכל האנשים רציונליים, ולכן יקבלו בהתאם את ההחלטות שלהם. עם השנים, הבינו (חלק) מאנשי הכלכלה, שאנשים הם טיפוסים אמוציונליים ומקבלים את ההחלטות בהתאם למצב הרגשי שלהם. בזכות הבנה זו, התפתחה הכלכלה ההתנהגותית, שהיא שילוב בין כלכלה לפסיכולוגיה.


משקיעים בתחילת דרכם חושבים שאחרי המחקר וההחלטה לרכוש מניה ב-5 דולר היא תעלה בקו לינארי למחיר היעד שלכם של 8 דולר, בהנחה ועשיתם עבודה נכונה. לצערי, המציאות כל כך שונה. יכול להיות שעשיתם מחקר מעולה, אפילו קניתם ב-5 דולר לאחר שמחיר המניה ירד ב-50%, אך לפני שתזכו לראות את ה-8 דולר למניה, תעברו ב-3 דולר, רק כדי לבדוק את החוסן הנפשי שלכם. מקריאה של ספרים רבים של מנהלי השקעות ומשיחות עם עמיתים למקצוע - אני יכול להגיד לכם, שרוב הזמן, משקיעי הערך מרגישים תסכול וקושי רב.


לפני שאתן דוגמה עדכנית, אני רוצה לחלק את ההשפעה הרגשית ל-2.


כאשר משקיע מתחיל את דרכו, ועדיין אינו שולט ברגשות שלו, התסכול יגרום לו למכור את המניות, כאשר המחיר בשפל והתסכול מקסימלי, ללא קשר לתוצאות העסקיות או נכונות התזה. זה השלב הראשון בהתפחות של משקיע טוב, היכולת להימנע ממכירה של ני"ע בעת תסכול. זה נראה שלב פשוט, אבל רבים לא צולחים אותו.


השלב השני, הוא לא להיות בכלל מושפע נפשית ממחירי המניות. מעטים באמת מצליחים לנתק את עצמם רגשית ממחיר המניות. ישנן שיטות על מנת למזער את התסכול, כמו צמצום החשיפה לציטוטי המחיר, אך רוב משקיעי הערך סובלים בשקט. באופן אישי, לא הצלחתי לעבור את השלב השני ואני עדיין בתוכו. יותר מעשור שניסיתי לנתק את עצמי רגשית מהתנודות של מחירי המניות, שאני מחזיק, אך לא הצלחתי. במיוחד כאשר מדובר בהשקעות של הקרן - כסף של אנשים אחרים, שסומכים עלי.


לאחרונה, הבנתי שזה מי שאני, וזה בסדר להיות מעורב רגשית, כל עוד אין בכך פגיעה בהחלטות שלי. למדתי לחיות עם התסכול כאשר מניה יורדת לאחר שהחלטתי להשקיע בה, ולבודד את החלטות ההשקעה אך ורק בהתאם להתפתחויות העסקיות. לשמחתי, נתקלתי מספר פעמים במנהלי השקעות בני 60 ו-70, שהיו מוכנים להיות פתוחים בראיונות, ולספר שהם הרגישו אותו דבר לאורך הקריירה שלהם. בכל פעם, שמחיר המניות שהם החזיקו ירד בחדות, הם סבלו, אך עם זאת הגיעו להישגים, והצליחו להביא ערך משמעותי למשקיעים שלהם.


אני לא זוכר מי אמר את המשפט הזה ואולי אני קצת מעוות אותו, אבל הוא מסכם את הכל:


"כאשר המניות יורדות כואבת לי הבטן, אבל את ההחלטות אני מקבל עם הראש"


דוגמה

מי שעוקב אחר הבלוג, יודע שאחת ההשקעות הגדולות של הקרן היא בחברת Atento (סימבול: ATTO). התייחסתי לחברה מספר פעמים, וגם אפשר לקרוא על התזה בבלוג של מרק ודני. המצב בפוזיציה הזו הוא שאנו מופסדים על הנייר, וחווים תסכול רב. אנו מאמינים בתזה, וחושבים שזו השקעה ראויה שצריכה להצליח מאוד מהמחיר הנוכחי. אפילו ההתקדמות בתזה הייתה מהירה יותר מאשר חשבנו.

אבל בהשקעות ערך - לא זוכים לתגמול באופן לינארי, קודם כל צריך לסבול. למרות השיפור במדדים שאנו עוקבים אחריהם, המניה ירדה והמשיכה לרדת ואז ירדה עוד קצת ולסיום עוד טיפה. ייאוש מוחלט מהמחיר, ונראה שאנו הקונים היחידים בשוק. לאחרונה, החברה חזרה לרכוש מניות, לכן אנו מאמינים שלחץ המכירות צפוי להסתיים בטווח הזמן הקרוב.


כמשקיעים מנוסים, אנו אפילו לא חושבים למכור את המניות בגלל התסכול. אנו כן בוחנים את עצמנו שוב ושוב, אולי טעינו או פספסנו משהו, שמצדיק ירידת מחיר כל כך חדה - אבל לא מצאנו משהו כזה. כמובן שיכול להיות שאנו טועים בתזה, ואם נגלה משהו שפספסנו נמכור את המניות. אך נכון לעכשיו, זה לא המצב.

אנו חיים עם התסכול, מדברים אחד עם השני ועם משקיעים אחרים - ומקווים מאוד שאנו צודקים. להערכתנו, בזמן מסוים (בתקווה הקרוב) השוק יעשה את מה שהוא תמיד עושה - ויפגיש בין מחיר לערך. בהנחה וצדקנו - המחיר יעלה לערך, אם טעינו - הערך שנתנו לחברה ירד למחיר.


לסיכום,

אם אתם רוצים להשקיע בשוק ההון באופן עצמאי, דרך תעודות סל, קרנות נאמנות או מנהלי תיקים, שימו לב לפן הרגשי שלכם. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לכם הוא לחץ נפשי, שיוביל אתכם למכור בנקודה הלא נכונה.


זה בסדר למכור בהפסד, אך מהסיבות הנכונות ולא מלחץ נפשי.


אתם מכירים את עצמכם בצורה הטובה ביותר. אם אתם חושבים שתילחצו מאוד, אז שוק ההון לא בשבילכם. אם תילחצו קצת - התאימו את גודל ההשקעה בשוק ההון לסכום שיאפשר לכם להרגיש בנוח או בחרו מנהל השקעות שיעזור לכם להרגיש בנוח גם בתקופות הקשות. אם אתם בכלל לא מוטרדים ממחירי המניות, קודם כל כיף לכם, אבל תזהרו ממצב שבו לא אכפת לכם בכלל מה קורה - ובגלל זה תמנעו מבדיקה חוזרת של הנתונים.


ותזכרו, אם הצלחתם בהשקעה, למרות התסכול שעברתם, מותר לכם לשמוח!


בהצלחה בהשקעות,

עמית שמיר

רוצים ליצור איתי קשר? שלחו לי מייל

כל הזכויות שמורות לעמית שמיר © 2019