בשוק ההון מחנכים את המשקיעים להתמקד בעיקר בדמי הניהול. לדאוג שדמי הניהול לא יהרסו את התשואה לאורך השנים. אני חושב שזו טעות חמורה, ואנסה להסביר. כמובן שחלק מהקוראים יעצרו פה ויגידו, האיש מנהל קרן גידור, ברור שהוא לא רוצה שיתמקדו בדמי הניהול וההצלחה שלו. באופן אישי, אני מרגיש מאוד בנוח עם מודל התגמול שלנו ביחס לתעשייה, אבל מקווה שבסיום הקריאה תבינו טוב יותר את הנקודה שלי - ותבחרו להתמקד במה שאתם מקבלים כמשקיעים.
דמי הניהול חשובים, ובמקרה של קרן גידור גם דמי ההצלחה חשובים, אבל הדבר החשוב יותר הוא התשואה לאחר דמי ניהול והצלחה. זו התשואה היחידה שמנהל קרן גידור וכל קרן אחרת צריך להציג למשקיע.
המשקיע צריך לבחון את התשואה וכיצד היא הושגה לאורך זמן.
האם מנהל הקרן משתמש במינוף (חוב) משמעותי? דבר שיכול לעזור לו בשוק עולה, אך לרסק אותו בשוק יורד.
האם מנהל הקרן משקיע רק באופציות ונגזרים אחרים?
האם מנהל הקרן משקיע רק ב-5 מניות? דבר שחושף את הקרן לסיכון תנודתיות.
חשוב מאוד להבין את הסיכונים הקיימים בהשקעה בקרן. צריך לזכור, שגם מניות עצמן יודעות לרדת 50% ויותר בפרק זמן קצר - אי אפשר להתעלם מהסיכונים האלו.
פונקציית המטרה של משקיע היא לא התשואה הגבוהה ביותר
אחת הטעויות הגדולות של מנהלי קרנות מתחילים היא לחשוב שהתשואה היא הכול. הם חושבים שאם הם יניבו 19% בשנה לעומת קרן אחרת שתעשה 15%, כל המשקיעים יבחרו בקרן שלהם. אבל זה רחוק מהמציאות, המשקיעים מחפשים דברים נוספים מעבר לתשואה. בלי תשואה בכלל, מנהל ההשקעות לא מעניין אף אחד, אבל הבדיקה של המשקיעים לא נעצרת בתשואה בלבד. הם רוצים לראות שהארגון שמנהל את הקרן, עובד בצורה מסודרת. שקיימים תהליכים מובנים לבחירת השקעות וניהול סיכונים. שהקרן עומדת בדרישות הרגולטוריות ועובדת עם שותפים עסקיים רציניים (אדמיניסטרטור, נאמן, בנק). רוב המשקיעים שדיברתי אתם בעבר, גם חששו ממצב של מנהל בודד - One Man Show.
הייתם משלמים 5% דמי ניהול ו-44% דמי הצלחה?
תקראו שוב את השאלה - הייתם משלמים 5% דמי ניהול בשנה ו-44% דמי הצלחה? ברור שהתשובה הטבעית שלכם, זו שעולה לכם בראש, היא "לא".
למה? כי ככה המוח שלנו רגיל לעבוד וככה הרגילו אותנו לחשוב. הדבר שאנחנו עושים תוך כמה שניות, זה להשוות את המספרים האלו למה שאנחנו מכירים (העוגן שלנו בראש). אם המספר גבוה משמעותית אז התשובה הברורה שלנו היא לא. תהיו כנים אם עצמכם, האם שאלתם את עצמכם - מה אתם מקבלים? או שהמוח שלכם התרכז רק במה שהצד השני לוקח?
לא סתם בחרתי את המספרים האלו, הם מספרים אמתיים שגבתה קרן הגידור של James (Jim) Simons. ג'יימס הוא מתמטיקאי גאון שהתחיל לעסוק במסחר כאשר התעייף קצת מהמתמטיקה, בסוף שנות השלושים שלו. הוא הצליח יפה מאוד, אבל לא היה לזה קשר למודלים או אלגוריתמים בשנים הראשונות. לפני שהתחיל לעסוק במסחר הוא עבד בשביל ממשלת ארה"ב בפיצוח קודים, במקביל לעשייה שלו בתחום המתמטיקה.
שהתחיל לעסוק בשוק ההון, הוא שכר כמה מתמטיקאים ומדענים אחרים וניסה למדל את השוק ולמצוא אנומליות. לקח להם 8 שנים לעבור לשימוש רק במודלים וכך הוקמה רנסנס טכנולוגיות. אלו היו דמי הניהול שהקרן גבתה מהמשקיעים, ובאחד הראיונות של ג'יימס הוא אמר שהמשקיעים אמרו לו: "אנחנו לא יכולים לשלם כל כך הרבה, זה המון" ואז ג'יימס אמר להם: "בסדר אז תעזבו "והם השיבו לו: "האם הם יכולים להשקיע יותר".
למה? כי התשואה שנשארה להם, הצדיקה את ההשקעה בקרן. הקרן המשיכה להצליח, עד שהיא הוציאה את כל המשקיעים החיצוניים ונשארה קרן של עובדים בלבד.
נכון, בחרתי פה מקרה קיצון, של אחת הקרנות המוצלחות בעולם. אך הדגש לא היה על הקרן הספציפית הזו או על ה-5% דמי ניהול ו-44% דמי הצלחה. הדגש הוא במה המשקיעים רגילים להתמקד באופן אוטומטי. אני מציע להתמקד יותר במה שמקבלים, לאחר מודל התגמול של מנהל הקרן - זה מה שצריך להיות חשוב לדעתי. כמובן שהדרך לתשואה והארגון שמנהל את הקרן לא פחות חשובים.
מבחינתי, הדבר נכון גם למנהלים של חברות ציבוריות. אנחנו תמיד בוחנים את מודל התגמול של המנהלים בחברות שאנו משקיעים בהן, אך מנהל מצוין, שנניח עולה עוד מיליון בשנה, יכול להיות שווה למשקיעים עשרות או מאות מילוני שקלים. מנגד, מנהל שלא מביא ערך לאורך זמן צריך לקבל תגמול נמוך מאוד, ואם המנהל לא מצליח לשנות את התוצאות - אז הוא גם צריך לסיים את תפקידו. אני רוצה שהמנהלים שמנהלים את החברות הציבוריות יתעשרו ביחד איתי, ולא על חשבוני.
בהצלחה בהשקעות,
עמית שמיר