חיפוש
  • עמית שמיר

איך בוחנים מנהל או קרן השקעות?


כשרוצים להשוות בין מנהלי השקעות יש שיבדקו אך ורק את הבדלי התשואות. לדוגמה, קרן שמניבה תשואה שנתית של 12% עדיפה על קרן שמניבה תשואה שנתית של 9%.


המלומדים יותר יגידו כי קיים יחס ישיר בין תשואה לסיכון.


קרן שמניבה תשואה גבוהה יותר היא כנראה מסוכנת יותר.


פה נכנס לתמונה מדד שארפ שפותח על ידי ויליאם שארפ, חתן פרס נובל בכלכלה. מדד שארפ הוא המדד המקובל בעולם, המשקלל בין התשואה לסיכון (תנודתיות).

בהנחה והריבית קבועה, המדד לוקח את התשואה הממוצעת פחות הריבית הקבועה לחלק לסטיית התקן של תשואת התיק. כלומר, המדד מנסה לבדוק את התשואה העודפת ביחס לסיכון, שנמדד כתנודתיות. ככל שהמספר גבוה יותר כך ביצועי הקרן טובים יותר.


אנו יודעים כי הפסד של 30% אינו זהה לרווח של 30% גם מבחינת הפסיכולוגיה של המשקיע, אך במדד שארפ, המודד תנודתיות, אין הבדל. אחת הבעיות המרכזיות במדד שארפ היא שהוא לא מבחין בין תנודיות חיובית לשלילית. אם ישנה תשואה שלילית גבוהה במיוחד, המדד יציג ערך גבוה, למרות שהתוצאה רעה עבור המשקיע.


קישור לקריאה על מדד שארפ


האם ישנה דרך טובה יותר?


מהו המדד שאנחנו משתמשים לבחון את עצמנו בקפלר קפיטל?

כולם מדברים על שארפ, אף אחד לא מדבר על סורטינו


מדד סורטינו דומה למדד שארפ, אך במכנה שלו מחשבים את סטיית התקן של החודשים השליליים בלבד (או מתחת לתשואת מינימום שהוגדרה). מדד זה אינו ״מעניש״ את מנהל ההשקעות על חודשים חיוביים מאוד, בהם יצר ערך למשקיעים שלו. כולנו היינו מעדיפים השקעות שיפתיעו אותנו לחיוב, אבל שלא נתעורר יום אחד ונגלה כי סיכון גדול התממש.


(הערה חשובה: נכון לבחון את המדדים על תקופה ארוכה מכמה חודשים בודדים, לדעתי שנתיים זו תקופה מינימלית לבדיקה וגם להשקעה בשוק ההון.)


בנוסף, ישנם 2 נתונים נוספים שאנו משתמשים בהם ונהוג להשתמש בהם בעולם:


1) מקסימום הירידה מהשיא של הקרן - Maximum Drawdown (MDD). ההפסד המקסימלי שחושב משיא לשפל של התיק, לפני השגת שיא חדש. נתון זה מחשב את תקופת הירידות הארוכה ביותר בקרן או במדד שמשקיע היה צריך לסבול.

2) זמן ההתאוששות מהירידה - כמה חודשים לקח לקרן או למדד להגיע מהשפל (MDD) לשיא חדש. הכוונה כמה זמן לקח להחזיר את ההפסדים.


הוספתי את 2 הנתונים האלו לחומרים השיווקים של הקרן, אך אסור לי להציג אותם למשקיעים שאינם כשירים, לכן לצורך הדוגמה אשתמש בנתונים של מדד ת״א 125. בתקופת הפעילות של הקרן (3 שנים), הירידה המקסימלית של מדד ת״א 125 הסתכמה ב-21.92%. באופן לא מפתיע זה קרה בזמן מגפת הקורונה בחודשים פברואר ומרץ 2020.


כמה זמן לקח למשקיעים להחזיר את ההפסד שלהם בת״א 125?


התשובה: לאחר 12 חודשים מדד ת״א 125 הגיע לשיא חדש והחזיר את ההפסדים.



לסיכום

כל משקיע צריך להגדיר עם עצמו מה הוא רוצה לקבל מהשקעה בשוק ההון, אלו דברים מטרידים או מפחידים אותו. זהו בירור פנימי שכל אחד חייב לעשות עם עצמו לפני שהוא משקיע בשוק ההון.


לאחר הגדרת המטרות, צאו לחפש את המקום הנכון לכם בעולם ההשקעות, שעונה לצרכים שלכם ונותן מענה לדברים שאתם חוששים מהם. אופציה נוספת היא שתנהלו את ההשקעות שלכם בעצמכם אם אתם נהנים מכך ומרוצים מהתוצאה.


בהצלחה בהשקעות,


עמית שמיר


גילוי נאות: עמית שמיר הוא מנכ"ל קרן הגידור קפלר קפיטל. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. קפלר קפיטל ו/או הכותב מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכללי.

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול