חיפוש
  • עמית שמיר

עדכונים - יוני 2020


מדי פעם אין לי נושא מוגדר אחד שאני רוצה לשתף אתכם, אלא מספר דברים שעוברים לי בראש ויכולים להיות מעניינים, אז לאחר ההקדמה הקצרה נתחיל בעדכון של כמה השקעות:


  1. שגריר - אנחנו עדיין מחכים שמזכר ההבנות בגוטו יהפוך לעסקה, ויכנס משקיע לגוטו שיעזור להציף את הערך (הלא כל כך חבוי) בשגריר. האמת, שהסבלנות שלנו כבר מתחילה להיגמר, ובמידה ולא נראה התכנסות לאחד הפתרונות, נתחיל לפעול אקטיבית יותר על מנת להגן על ההשקעה שלנו ולקבל את הערך שמגיע לנו כבעלי מניות. להערכתנו יהיו מספר בעלי מניות שירצו לפעול בצורה אקטיבית יותר, אך עדיין אנו מקווים שהדברים יסתדרו כאשר אנחנו מעודדים מהצד.

  2. אטנטו -(סימבול ATTO) - לאחרונה היו לנו 2 שיחות מעולות עם החברה. אני יותר אופטימי כיום, מאשר הייתי בנקודה בה התחלנו להשקיע בחברה, ממספר סיבות: לראשונה אני מרגיש שהעסק מנוהל בצורה נכונה, וזה עוד לפני שהדירקטוריון החדש מונה בפועל. הייתי שמח לראות אותם עושים דברים מהר יותר, אך עדיין נראה שההנהלה בכיוון הנכון. אני מצפה לשמוע הרבה דברים טובים בזמן הקרוב, כמו: אישור רגולטורי של העסקה בברזיל, מינוי דירקטוריון חדש, שכולל נציגים של הקרנות החדשות, המשך שיפור תפעולי, ניצול המחיר בשוק של המניה לרכישה חוזרת של מניות וטיפול בנושא החוב של החברה - מחזור החוב. ברור שתהיה פגיעה נקודתית ברבעון השני ממגפת הקורונה, אך אני מניח שהחציון השני יכול להיות הרבה יותר טוב, כאשר ההכנסות יתאזנו, אך ההוצאות ירדו באופן משמעותי. האג"ח של החברה שנסחר ב-60 סנט בזמן שיא המשבר, כבר נסחר כיום ב-80 סנט וגם המטבע הברזילאי תקן בערך חצי מהנפילה שלו. עדיין ההנהלה צריכה להוכיח את עצמה עם מספר פעולות נכונות, אך כמו שאמרתי זו הנקודה שאני הכי אופטימי בה על ההשקעה הזו. כמובן שאם ההנהלה תעשה את הדברים הנכונים, בעלי המניות יתוגמלו באופן משמעותי.

  3. אג"ח של שוהם - כתבתי על ההזדמנות ההשקעה באג"ח של שוהם פה, מאז רכשנו גם קצת אג"ח סדרה א'. בימים הקרובים נקבל את הריבית מאג"ח ב' ובסוף החודש נקבל ריבית מאג"ח א' ורבע מהקרן של אג"ח א'. לא ברור לי למה שוק ההון ממשיך לתמחר את אגרות החוב בתשואה לפדיון דו ספרתית, אך אנו מנסים לנצל את ההזדמנויות לטובתנו. כמו שכתבתי בעבר, אלי נידם יעדיף להקטין את התיק מאשר לא לשלם את האג"ח. הדבר האחרון בעולם שהוא רוצה זה להיות זכור כחברה החוץ בנקאית שלא שילמה את האג"ח - זה סיכון עסקי קיומי. לכן, אנחנו מרגישים מאוד בנוח שאלי נידם יחזיר לנו את הכסף בטווח יחסית קצר. להערכתנו, יש לו אפשרויות הרבה יותר טובות מאשר רק להקטין את התיק, על ידי לקיחת מימון מחברות אחרות שישמחו לתת לו כסף, רק במחיר קצת יותר גבוה, שכנראה הוא יגלגל אותו ללקוחות שלו.

  4. רפק - דני, שותף שלי לניהול קרן קפלר, כתב פוסט מקיף על החברה. זו חברה שתענוג להחזיק אותה, למרות שהמחיר לא זז ביחס להודעות הטובות של החברה. אין לנו בעיה להיות סבלניים בחברה מהסוג הזה, שכל יום יוצרת ערך למשקיעים שלה. להערכתנו, החברה תיסחר בשווי הרבה יותר גבוה בהמשך הדרך, כאשר שוק ההון יבין את התמונה שם קצת יותר טוב.

  5. פלוס 500 - החברה הוציאה עדכון טוב לדעתנו וקודם כל חטפה בראש בפתיחת המסחר בלונדון. במהלך יום המסחר הירידות קצת נרגעו, אך עדיין החברה מתקשה לקבל את השווי שמגיע לה. פלוס 500 היא מכונת מזומנים, אשר בסופו של דבר זורמים לבעלי המניות ע"י רכישה חוזרת של מניות וחלוקת דיבידנד. אין הרבה דברים שאנו בטוחים עליהם בהשקעות, אך אחד מהם זה שפלוס500 עושה כסף ורוכשת מניות מדי יום, נמתין בסבלנות גם לדיבידנד.


קצת על ההתרגשות מהנתונים האחרונים של הקורונה:

מפתיע אותי איך הציבור נופל למסקנות לא נכונות על ידי משחק בנתונים. למשל הפחד מגל שני כי מספר החולים עלה. אי-אפשר לנתק את הנתון מההקשר שמספר הבדיקות עלה. בואו נדמיין תרחיש בו הייתי רוצה להוכיח שצריך לערוך רפורמה בכבישים כי מספר הנהגים המסוכנים עלה (נהגים מסוכנים לא הרוגים). על מנת להוכיח שהמספר עלה אשים שוטרים על כביש החוף, כביש 1 וכביש 6 ואדאג שיעצרו נהגים מסוכנים. לאחר שבועיים יהיה לי גרף יפה להראות שמספר הנהגים המסוכנים אכן עלה וחייבים לפעול כי הנהגים מרשים לעצמם לסכן חיים.

אבל האם מספר הנהגים המסוכנים באמת עלה? או שרק האכיפה והבדיקה עלו?

כמעט בכל נושא יש לנו נתונים חלקיים, ככל שנבדוק יותר ככה נגלה יותר מקרים: אלימות במשפחה, העתקות באוניברסיטה, נהגים מסוכנים, שוחד, העלמות מס ועוד ועוד - המספר יגדל או יקטן בהתאם לכמות הבדיקות והיעילות שלהן.

במקרה של הקורונה המספרים החשובים הם כמות המתים או מאושפזים במצב קשה ומה יכולת של המערכת הרפואית לתמוך בחולים. צריך לזכור ולהזכיר שהמטרה הייתה להשטיח את העקומה לא להרוג אותה בכל מחיר. ואם הזכרנו מחיר, אז כמה מילים על החלטות בעולם של מחסור.


עקומת התמורה - לחיות בעולם של מחסור

עקומת התמורה משקפת בצורה גרפית את בעיית המחסור בכלכלה. הגרף מייצג אמנם מקרה פשוט, בו המשק בוחר בין שני מוצרים בלבד, אך הוא מעביר את הרעיון שאם רוצים יותר ממוצר אחד מקבלים פחות ממוצר אחר, כי קיים מחסור בגורמי הייצור או ההון.

אם לפשט את הצעדים שננקטו כתוצאה ממגפת הקורונה, אז בחרו לטפל בצורה קיצונית לדעתי במספר המתים מקורונה, על חשבון מספר המתים מדברים אחרים ועל חשבון המצב הכלכלי של האנשים, בעיקר החלשים.


לא נעים להגיד, אבל משבר הקורונה הוא משבר שמעצים את הפערים החברתיים, כמעט בכל דרך שבודקים. איפה קל יותר להיות כלוא בבית, בדירת 3 חדרים עם 5 נפשות או וילה עם בריכה ודשא? למי קל יותר להתנייד, למי שברשותו מכונית פרטית או למי שתלוי ברכבת? למי יש יותר כסף לקנות ציוד הגנה של מסכות ואלכוג'ל? מי יכול לעמוד בפער תזרימי בין החוסר בהכנסה ועד להגעת כספי הפיצוי אם בכלל? אני יכול להמשיך לגעת בעוד נושאים רבים, אך כמובן הדבר החשוב ביותר לטווח הבינוני והארוך, הוא שרוב המשרות שנפגעו הן של אנשים במעמד הבינוני מטה.

בשלב מאוחר יותר, כולנו נשלם את המחיר, כי נצטרך לשלם את כל הכסף שנשפך עכשיו על טיפול במשבר הכלכלי. אני בעד לתמוך במי שצריך, אך לדעתי מראש לא היו צרכים להרוג את הכלכלה, וזו טעות שהעולם ישלם עליה הרבה מאוד כסף. בעוד כמה שנים נקבל בריאות פחות טובה, חינוך פחות טוב, תשתיות פחות טובות וכנראה יותר מסים. החזקים ידאגו לעצמם לחינוך יותר פרטי או השלמה של הפערים באופן פרטי וכנ"ל בתחום הבריאות.


אנו כמשקיעים לא יכולים לשנות את ההחלטות של המנהיגים או הבנקים המרכזיים, אך אנו יכולים לשנות את ההחלטות שלנו בהתאם לפעולות שלהם.


"אינני יכול לשנות את כיוון הרוח, אבל אני יכול לשנות את כיוון המפרש שלי כך שאנצל את הרוח בכל כיוון."

-ג'ימי דין-


בהצלחה בהשקעות,

עמית שמיר

רוצים ליצור איתי קשר? שלחו לי מייל

כל הזכויות שמורות לעמית שמיר © 2020